מיתרי הקול הם זוג שרירים המצויים בתוך בית הקול, שנמצא בגרון, מעל פתח קנה הנשימה. הלוע הוא אזור מעבר בין הפה לוושט, והוא עוטף את הגרון מכל עבריו. הגרון והלוע הם אזורים רגישים במיוחד, שעשויים להיות מאתגרים לבדיקה ואבחון, בעיקר בשל רפלקס ההקאה ורפלקס השיעול שתפקידם בין השאר למנוע חדירה של גופים זרים וחומרים מזיקים לקנה ולוושט. אתגרים אלו, יחד עם הקדמה הטכנולוגית, הובילו לפיתוחם של אמצעים אופטיים המאפשרים לראות את מיתרי הקול ולאבחן בעיות ברמת דיוק גבוהה, על אף הקשיים. כל מה שחשוב לדעת על בדיקת מיתרי הקול, במאמר הבא

מתי כדאי לבצע בדיקת מיתרי הקול?

לא כל צרידות או שינוי בקול מחייבים בדיקה מיידית, אך קיימים מצבים שבהם חשוב לפנות לרופא מומחה ולבצע בדיקה מקצועית של מיתרי הקול. כך למשל, אם הצרידות נמשכת למעלה משבועיים ואינה קשורה להצטננות, אם מופיעים כאבים בגרון, הקרנה לאוזן, קושי בדיבור או תחושת גוש לא מוסבר באזור הגרון – מומלץ לגשת לבדיקה. בנוסף, שינוי פתאומי בקול, קושי בבליעה, או חזרתיות של שיעול בזמן אכילה, עלולים להצביע על בעיה במיתרים ודורשים אבחון מדויק באמצעות סטרובוסקופיה.

לרינגוסקופיה

זוהי בדיקה המבוצעת במרפאה באמצעות אלחוש מקומי, תוך שימוש באנדוסקופ (מצלמה רפואית זעירה) גמיש אשר מוחדר דרך האף, או קשיח המוחדר דרך הפה. המצלמה עוקפת בעדינות את האזורים הגורמים להקאה ושיעול ומאפשרת תצפית לאזור הגרון ומיתרי הקול. הבדיקה נקראת גם לרינגוסקופיה בלתי ישירה, להבדיל מלרינגוסקופיה ישירה שהיא הסתכלות על המיתרים המבוצעת בחדר ניתוח באמצעים אחרים.

סטרובוסקופיה

סטרובוסקופיה היא סוג מיוחד של לרינגוסקופיה, אשר עושה שימוש בטכניקה של אור המהבהב בקצב המתואם לקצב תנועת מיתרי הקול בזמן הפקת הקול. כתוצאה מכך נוצר אפקט של תנועת הילוך איטי של המיתרים המאפשר תצפית ייחודית עליהם תוך כדי פעולתם. זוהי בדיקת מיתרי הקול היחידה שמאפשרת לאבחן באופן מושלם הפרעות במיתרי הקול. היא שונה מלרינגוסקופיה רגילה, בשל יכולתה לספק מידע על תקינות הרטט של המיתרים ומידת הסגירה והפתיחה שלהם בזמן הפקת קול.

איך יודעים איזו בדיקת מיתרי הקול מתאימה?

לרינגוסקופיה רגילה אבחנתית מבוצעת ברוב מרפאות אף אוזן וגרון הרגילות הקיימות. בדיקה זו מתאימה לאבחון ראשוני של בעיות באף, בלוע ובגרון. בדיקת סטרובוסקופיה מתבצעת באמצעות ציוד מיוחד הקיים רק במרפאות המתמחות ברפואת מיתרי הקול.

לכן, כאשר עולה חשד לבעיה כלשהי במיתרי הקול באמצעות בדיקת לרינגוסקופיה רגילה, יש לפנות למרפאת מיתרי קול על מנת לבצע בדיקת סטרובוסקופיה. רק באמצעות סטרובוסקופיה ניתן לבצע אבחון מלא, מדויק ונכון של הבעיה, וגם להציע את הפתרון הנכון.

כיצד יש להתכונן לבדיקה?

ברוב המקרים, אין צורך בהכנות מיוחדות לפני בדיקת מיתרי הקול. עם זאת, מומלץ להימנע מאכילה ושתייה כשעתיים לפני הבדיקה – בעיקר כאשר משתמשים באלחוש מקומי. יש לעדכן את הרופא לגבי רגישות לחומרי הרדמה, נטילת מדללי דם או בעיות נשימה. אם מדובר בלרינגוסקופיה ישירה (בהרדמה כללית), תידרש הכנה שונה הכוללת צום ובדיקות דם, אך במרפאות מומחה לרוב מתבצעות רק הבדיקות הלא פולשניות.

האם בדיקת מיתרי הקול כואבת?

החדשות הטובות הן שברוב המוחלט של המקרים, בדיקת מיתרי הקול אינה כואבת כלל. הבדיקה נעשית באלחוש מקומי בלבד – לרוב בתרסיס להרדמת התחושה באף או בלוע – והמצלמה מוחדרת בעדינות רבה דרך האף או הפה. תחושת אי נוחות קלה עשויה להופיע (בדומה לתחושת גירוי בגרון או צורך להשתעל), אך מדובר בפעולה קצרה שנמשכת מספר דקות בלבד ואינה כרוכה בכאב של ממש.

מה קורה לאחר הבדיקה?

בסיום הבדיקה, הרופא יוכל להראות למטופל את הצילום ולספק תמונת מצב מיידית על תפקוד מיתרי הקול. ברוב המקרים, ניתן להבין כבר בזמן אמת אם מדובר בבעיה מבנית, נגע שפיר או הפרעה בתפקוד המיתרים. בהתאם לממצאים, יומלץ על המשך בירור (אם נדרש), טיפול תרופתי, טיפול קולי או פתרון ניתוחי. יתרונה הגדול של הסטרובוסקופיה הוא בכך שהיא מאפשרת תכנון טיפולי מדויק ומבוסס ראיות.

מה ניתן לאבחן בבדיקת מיתרי הקול?

בדיקת מיתרי הקול, ובעיקר סטרובוסקופיה, משמשת לאבחון מגוון רחב של מצבים רפואיים, כגון:

• יבלות או פוליפים במיתרי הקול – נגעים שפירים הגורמים לצרידות.
• ציסטות או בצקת במיתרים – בעיות מבניות נפוצות אצל מעשנים או משתמשים אינטנסיביים בקול.
• שיתוק של אחד ממיתרי הקול – פוגע ביכולת הדיבור והבליעה.
• גידולים שפירים וממאירים – כולל סרטן מיתרי הקול, שמתבטא בצרידות ממושכת.
• דיספוניה תפקודית או נוירוגנית – כגון דיספוניה ספסמודית או רעד קולי.

שאלות נפוצות על בדיקות מיתרי הקול