בצקת בגרון היא מצב שבו נגרמת נפיחות במיתרי הקול או ברקמות הסמוכות, דבר שעלול להשפיע על איכות הקול ואף על הנשימה. מדובר בתופעה שכיחה יותר בקרב מעשנים, אך גם רפלוקס, אלרגיה, שימוש יתר בקול או זיהום עלולים לגרום לה. ברוב המקרים ניתן לטפל בהצלחה, במיוחד כאשר מאבחנים בזמן.

מהי בצקת בגרון?

בצקת בגרון, הנקראת גם בצקת במיתרי הקול, נגרמת כאשר מצטברת שכבה של חומר ג’לטיני מתחת לרירית שמכסה את מיתרי הקול. במצב תקין, מיתרי הקול הם דקים, ישרים ומסוגלים לרטוט בצורה סימטרית. אך כאשר מתפתחת בצקת, המיתרים מתעבים, נעשים נפוחים ואדמדמים – מה שפוגע ברטט ובצלילות הקול.

הבצקת עלולה להיות קלה וזמנית, למשל לאחר הצטננות או מאמץ קולי, או חמורה ומתמשכת, כאשר היא נובעת מדלקת כרונית או עישון ממושך. במקרים נדירים, הבצקת עלולה לחסום חלקית את מעבר האוויר ולגרום לקושי בנשימה.

תסמינים של בצקת בגרון

התסמינים משתנים בהתאם לחומרת המצב ולגורם. הנפוצים ביותר כוללים:

• שינוי בגוון הקול – הופך צרוד, עמוק או מחוספס.
• תחושת גוש או לחץ בגרון בעת בליעה.
• קושי בהפקת קול, במיוחד בשעות הבוקר.
• עייפות קולית או איבוד קול לסירוגין.
• תחושת מחנק, גרון נפוח או כאבים.
• במקרים חמורים – קושי לנשום.

נשים נוטות לשים לב לשינוי הדרגתי בגוון הקול, שהופך נמוך יותר, ולעיתים ״גברי״, בשל השפעת הבצקת על מיתרי הקול.

הגורמים לבצקת בגרון

עישון כרוני

הגורם השכיח ביותר לבצקת. עשן הסיגריות מחמם ומגרה את מיתרי הקול, וגורם לדלקת כרונית שמביאה להצטברות נוזלים ולנפיחות. עישון ממושך גורם גם לשינויים טרום-סרטניים ולכן חשוב להפסיק לחלוטין ולא ״להפחית״.

רפלוקס – חומצה שעולה מהקיבה לגרון

תוכן חומצי שעולה מהקיבה עשוי לעיתים לגרום לגירוי במיתרי הקול. תופעה זו שכיחה במיוחד בלילה, ועשויה לגרום לקול צרוד בבוקר. טיפול מתאים ברפלוקס יכול להפחית את הבעיה.

שימוש יתר בקול

שירה, דיבור חזק או מאמץ ממושך של מיתרי הקול עלולים לגרום לבצקת זמנית. זהו מצב הפיך לרוב, אך חשוב להימנע ממאמץ חוזר כדי למנוע נזק קבוע.

תגובה אלרגית או זיהום

אלרגיות קשות, עקיצות חרקים או זיהומים שונים עלולים לגרום לבצקת חריפה ולתחושת מחנק. הבצקת היא לרוב באזור שמעל מיתרי הקול ולא במיתרים עצמם. זה עשוי להיות מצב חירום רפואי המחייב טיפול מיידי.

גורמים נוספים

טראומה לגרון, ניתוחים קודמים באזור, תת פעילות קשה של בלוטת התריס (נדיר).

אבחון בצקת בגרון

האבחון מתבצע אצל רופא אף־אוזן־גרון מומחה, באמצעות בדיקת סטרובוסקופיה, בדיקה קצרה ולא כואבת, המאפשרת צפייה ישירה במיתרי הקול בזמן רטט. כך ניתן להעריך את מצב הרקמות, לזהות בצקת, נגעים או פגיעה מבנית.

במקרים מסוימים נדרש גם CT או MRI כדי לשלול גידולים, או בדיקות נוספות להערכת רפלוקס. חשוב להדגיש: תחושת גוש בגרון לא תמיד נובעת מגוש אמיתי – לעיתים זו תוצאה של בצקת או מתח בשרירי הגרון.

טיפול בבצקת בגרון

טיפול שמרני

השלב הראשון והחשוב ביותר הוא הפסקת עישון מוחלטת. גם עישון ״קל״ ממשיך להזיק למיתרי הקול. בנוסף:

• טיפול ברפלוקס באמצעות תרופות ותזונה מתאימה.
• מנוחה קולית והפחתת מאמץ בדיבור.
• שתייה מרובה, הימנעות מאלכוהול, קפאין ותיבול חריף.
• טיפול אצל קלינאי/ת תקשורת לשיקום הקול.

טיפול תרופתי

במקרים חריפים משתמשים בסטרואידים להפחתת הדלקת והנפיחות. במצבים של זיהום ניתנת אנטיביוטיקה, ובמקרי אלרגיה חמורים – טיפול נוגד תגובה אלרגית.

טיפול כירורגי

כאשר הבצקת קשה או אינה מגיבה לטיפול שמרני, ניתן לבצע ניתוח עדין שבו שואבים את הנוזל ומסירים את הרקמה העודפת. הניתוח מחזיר למיתרי הקול את צורתם התקינה, משפר את הקול ומקל על הנשימה.

לאחר הניתוח

לאחר הפעולה מומלצת מנוחה קולית מוחלטת למספר ימים, דיבור מוגבל למשך חודש והימנעות מאלכוהול, תבלינים חריפים ומשקאות מוגזים. חשוב לזכור כי חזרה לעישון תגרום לבצקת לשוב ואף תגדיל את הסיכון לסרטן מיתרי הקול.

סיבוכים אפשריים של בצקת בגרון

• היצרות הגרון וקשיי נשימה.
• שינויים קבועים בגוון הקול.
• חזרת בצקת עקב המשך עישון ושימוש מופרז בקול.
• התפתחות גידולים סרטניים כתוצאה מהמשך עישון.

בצקת שאינה מטופלת בזמן עלולה לגרום נזק בלתי הפיך למיתרי הקול ולפגיעה משמעותית באיכות החיים.

מתי חייבים לפנות לרופא מיד?

יש לפנות לרופא או לחדר מיון במצבים הבאים:

• תחושת מחנק או קושי לנשום.
• צרידות שאינה משתפרת לאחר שבועיים.
• תחושת גוש קבועה בגרון או כאבים מקרינים לאוזן.
• שינוי פתאומי בקול אצל מעשנים.

אבחון מוקדם עשוי למנוע סיבוכים חמורים ואף להציל חיים.

שאלות נפוצות