נגעים במיתרי הקול

שימוש מוגזם בקול – דיבור מרובה לאורך שעות היום, הרמות קול, צעקות פתאומיות, שימוש מרובה בטלפון (במיוחד בנסיעה), דיבור בסביבה רועשת – כל אלו תורמים לשחיקה של המיתרים ומגבירים את הסיכון להתפתחות נגעים.

היעדר מנוחה קולית – הגרון והמיתרים זקוקים לשעות של מנוחה ושתיקה כדי לשמר את התפקוד התקין. דיבור ממושך בשעות העבודה למשל, ולאחר מכן שימוש מרובה בקול עם הילדים בבית ואח״כ יציאה לבילוי ושימוש בקול במקום רועש עד השעות המאוחרות – לא מאפשרים למיתרים להתאושש ולתקן את הנזקים.

האוכלוסייה שנמצאת בסיכון להתפתחות נגעים אלו היא מגוונת, ולמעשה כל מי שמשתמש הרבה בקולו נמצא בסיכון. דוגמאות קלאסיות הם מורים/מורות וגננות, מרצים, אנשי מכירות, עובדים בסביבה רועשת (מפעל, שוק, חדרי ישיבות וכנסת ישראל…),עורכי דין, זמרים ושחקנים, חזנים, בעלי תפילה ומוסרי שיעורים ועוד. מרכיב חשוב נוסף הוא אופי ואישיות. יש אנשים בעלי אופי דברני יותר וכאלה שפחות, בלי קשר לסוג העיסוק. מי שנוטה לדיבור מרובה, צעקות והרמות קול – נמצא בסיכון גבוה יותר. שימוש בלתי פוסק ולא מאוזן בקול יוצר חבלות מיקרוסקופיות אשר הופכות בהדרגה לנגעים קבועים הגורמים לצרידות קבועה.